מיתוס ויופי 28 | 24 דצמבר 24׳ | כרמיאל, ישראל

הכנרת הגרמניה אנטיה וייטהאס הפכה לבת בית בפרויקט הקאמרי הישראלי, והפעם היא מצטרפת אל ההרכב בתכנית מיוחדת הכוללת שתי יצירות מופת מוכרות ואהובות של מוצרט ושוברט, לצד יצירה מרתקת של המלחין הקנדי מארי שייפר לנבל ורביעיית כלי קשת ויצירה חדשה של המלחין זוהר שרון לקלרנית, צ׳לו ונבל. ״ארמון הקרח״, היצירה הקודמת שכתב זוהר שרון עבור הפרויקט הקאמרי הישראלי, זיכתה את שרון בפרס ראש הממשלה ב- 2012, ומאז היא אחת היצירות הישראליות האהובות בתכניות הפרויקט ובוצעה על ידי ההרכב בקונצרט רבים ברחבי העולם. 

אנטיה וייטהאס (גרמניה) כינור

סיון מגן  נבל 

טיבי צייגר קלרינט

דניאל ברד כינור 

גיא בן ציוני ויולה 

מיכל קורמן  צ'לו 

שוברט רביעיית מיתרים במי במול מז׳ור ד. 87

דביוסי סונטה לצ׳לו ונבל

* זהר שרון ״תהום ואופק״ לקלרינט באס, צ'לו ונבל (בכורה)

מוצרט חמישיית קלרינט בלה מז'ור, ק. 581

נכתבה עבור הפרויקט הקאמרי הישראלי בתמיכת קרן ג׳ון ואדל גריי*

למידע נוסף וכרטיסים

על התכנית:  

החוש הייחודי של פרנץ שוברט לכתיבת מלודיות חינניות אך אציליות ומעודנות, בא לידי ביטוי כבר בחיבוריו הראשונים. את רביעיות מיתרים הראשונות שלו החל לכתוב בגיל 14, והן יועדו לנגינה בבית משפחת שוברט, ע״י שני אחיו ואביו של המלחין בכינורות וצ׳לו, והוא עצמו בויולה. הרביעייה ד. 87 במי במול מז׳ור משקפת את הרעננות וחוש ההומור של שוברט הצעיר, ובעיקר את האווירה הביתית והמשפחתית שלשמה נכתבה היצירה. 

זהר שרון הוא אחד היוצרים המעניינים והמגוונים היום בישראל, כמלחין, מעבד וכמנהל האמנותי של ״תזמורת המהפכה״. יצירתו ״ארמון הקרח״, שהוזמנה ע״י הפרויקט הקאמרי הישראלי ב-2012, זיכתה אותו בפרס ראש הממשלה, ומאז היצירה הפכה לאחת היצירות הישראליות המנוגנות והאהובות ביותר של ההרכב, למעלה מעשרים ביצועים בישראל, קנדה וארה״ב. "תהום ואופק" – שלישייה לקלרינט בס, צ'לו ונבל, הולחנה בקיץ 2024, עבור הפרויקט הקאמרי הישראלי. במלותיו של זהר- ״אחרי חודשים ארוכים של בלבול, אי-ודאות, תהיות קיומיות, חיפוש אחר טעם ומשמעות מחד, ומאידך – תשומת לב לרגע, הכרת תודה על היש והתכוונות לעשייה חיובית ולהגברת האור. זו אינה יצירה תוכניתית, אולם משהו מהניגודים המשלימים – תהום ואופק – והמתח ביניהם, נוכחים בה. תחושת הנפילה אל המצולות החשוכים מצד אחד, ומנגד – התעקשות להביט אל האופק ולהיות בתנועת חיים מתמדת, היוו השראה לכתיבת היצירה.״ 

על החמישייה לקלרנית ומיתרים של וולפגנג אמדאוס מוצרט אין צורך להכביר במלים, והיא אחת מיצירות המופת בספרות המוסיקה המערבית. יצירה קאמרית שבה השימוש בקלרנית- כלי חדש ופורץ דרך בתקופתו של מוצרט- הוא מלאכת מחשבת של אריגה צלילית. מוצרט משתמש בקלרנית לסרוגין כסולן, ככינור שני, כויולה שניה ואף כצ׳לו שני, וע״י כך יוצר עולם צלילי עשיר שנע בין הקאמריוּת לסמפוניוּת ובין הדרמה לאנטימיות. כמו כל יצירותיו האינסטרומנטליות של מוצרט, זוהי אופרה ללא מלים, שבה התפאורה, הדמויות והעלילה כולם מובאים ע״י צלילים.